מקונן נ' בזק בינלאומי בע"מ

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה זו, בה ביקשה לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 33,200 ₪, בשל כך שהתגלו אי סדרים חוזרים ונשנים בגביית תשלומים ולא אחת אירע שנגבו ממנה בחודש אחד מספר תשלומים שונים. לגופו של עניין ולהצדקת סכום התביעה, מעלה התובעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובעת לא קיבלה מהנתבעת חשבוניות שוטפות ולכן נמנעה ממנה האפשרות לעקוב אחר החשבונות וכאשר פנתה לשירות הלקוחות, נענתה, שהדברים נעשים רק בשיחות טלפוניות ולא ניתן לעדכן אותה בכתב אודות תוכן הסכם ההתקשרות ואודות התשלומים המשולמים.

ב) ביום 12.2.12 הודיעה הנתבעת לתובעת על הצטברות חוב החל מיום 14.9.11, בעוד שבמכתב קודם מיום 12.6.11 נמסר לתובעת, שהיא זוכתה בסך של 663.25 ₪ (כולל מע"מ) עקב חיוב שגוי, ברם סכום זה קוזז במלואו מהחוב הקיים.

לטענת התובעת, עולה ממכתב הנתבעת, שאמצעי התשלום אצל הנתבעת לא היה מעודכן מיום 14.9.11 ולכן לא ברור לתובעת כיצד הודע לה על קיום חוב, ממנו קוזז הסך הנ"ל.

ב. א) עוד טוענת התובעת, שבהתאם להסכם ההתקשרות היא שילמה, בין היתר עבור חבילת גלישה של חברת הוט. בחודש אוגוסט 2011 התקשרה נציגת הוט וטענה, שהסתיים תוקף שירות האינטרנט ושאם התובעת לא תחדש שירות זה- תנותק התובעת משירות זה.

לאור אי הוודאות הכספית ואובדן האמון במערכת גביית הכספים, החליטה התובעת שלא לחדש את שירות האינטרנט ומיד פנתה אל נציגת הנתבעת וביקשה ממנה להתנתק משירות זה והנציגה אישרה את בקשתה.

ב) למרות ההסכמה לנתק משירות האינטרנט, לא בוטלה העסקה והנתבעת המשיכה לחייב את התובעת בתשלומים בגין שירות זה. בעקבות כך, שוב פנתה התובעת באמצעות סיוע משפטי אזרחי, אך לא היה בתשובת הנתבעת כדי להסביר את החיובים הרבים מדי חודש ואת מהות קיזוז הסכום הנ"ל.

ג. בסיכומו של דבר, מתנגדת התובעת לחיובה על ידי הנתבעת בעד שירותי האינטרנט בחודשים שלאחר הודעת הניתוק ובנוסף מבקשת התובעת החזר הסכום הנ"ל שקוזז.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובעת בהיותה קנטרנית וטורדנית ובשל כך, שאין בטענות התובעת ממש ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובעת הצטרפה לחבילת גלישה לשירותי האינטרנט, אשר כללה תקופת התחייבות בת 12 חודשים ואשר לא ניתן להתנתק מחבילה זו טרם התקופה הנ"ל, אלא בכפוף לתשלום מלוא התמורה שנותרה עד תום תקופת ההתחייבות ולכן, הסכום בו חויבה התובעת הוא בדיוק הסכום שהיה עליה לשלם על פי תנאי ההתקשרות הנ"ל – לא פחות וגם לא יותר.

ב) עם זאת, היות והתובעת ביטלה את אמצעי התשלום שלה לפני תום תקופת ההתחייבות – נוצרה יתרת חוב ולמרות זאת, העניקה הנתבעת לתובעת, לפנים משורת הדין, זיכוי בסך של 663.25 ₪ בגין שירות אחר, שניתן על ידי חברה מתחרה של הנתבעת, שבו עשתה התובעת שימוש, אך לאחר שנותר עדיין חוב לנתבעת- קיזזה הנתבעת את סכום הזיכוי הנ"ל מיתרת החוב.

ב. א) התובעת הייתה לקוחה של הנתבעת מאז 2008 וצרכה שירותי גלישה לאינטרנט ושירותי טלפון, כאשר מפעם בפעם נהגה לעדכן את חבילת הגלישה והטלפוניה שברשותה.

ביום 15.12.10 הצטרפה התובעת לחבילת גלישה משולבת, הכוללת הן את התשלום לנתבעת בגין שירותי גישה לאינטרנט והן תשלום לחברת הוט עבור תשתית קו האינטרנט הנדרש לצורך ההתחברות לשירות.

ב) בהתאם לתנאי הגלישה הנ"ל, מחיר החבילה הוא 89.9 ₪ למשך 12 החודשים הראשונים לשירות המשולמים הישר לנתבעת ולאחר מכן, מחיר זה מתפצל לשני תשלומים נפרדים: תשלום לנתבעת בסך של 79.5 ₪ (כולל מע"מ) לחודש, שמעבירה להוט את חלקה ואילו התשלום להוט על פי מחיר המחירון של הוט באותה עת.

בזמנו, הוסבר לתובעת – הן במעמד ההצטרפות והן במסמך בכתב שנשלח לביתה, שלא ניתן להתנתק משירות זה בטרם תמה תקופת ההתחייבות של 12 חודשים, אלא בכפוף לתשלום יתרת התמורה שנותרה עד לתום אותה תקופה. התובעת נתנה הסכמתה ורק לאחר מתן ההסכמה, צורפה התובעת לחבילה הנ"ל.

ג. א) לאחר מספר חודשים בהם צרכה התובעת את השירותים הנ"ל ושילמה עליהם כדין, ביטלה התובעת בצורה חד צדדית את אמצעי התשלום והיות ולא ניתן להתנתק במהלך ההתחייבות – נוצר חוב בגין אותה תקופה שנותרה עד תום תקופת ההתחייבות.

ב) כפי שצוין לעיל, נותר לתובעת חוב בגין הפסקת התשלומים עד לתום תקופת ההתקשרות ולאחר שהנתבעת החליטה לקזז מסכום החוב את הזיכוי המגיע לתובעת בסך 663.25 ₪ - עדיין נותרה לתובעת יתרה בלתי מסולקת של 722.43 ₪ וסכום זה מתכוונת הנתבעת לגבות מהתובעת בהליכים משפטיים העומדים לרשותה.

מכל מקום, ביום 15.12.11 בתום תקופת ההתחייבות, בוטל המנוי על ידי הנתבעת ומאותו מועד, הפסיקה הנתבעת לגבות סכום נוסף מהתובעת.

3. א. מבדיקת טענות הצדדים ומבדיקת חומר הראיות עולה, שלמעשה, שתיים הן טענותיה העיקריות של התובעת, אשר בגינן הגישה תביעה זו לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 33,200 ₪ : הטענה הראשונה היא, שלמרות, שבחודש אוגוסט 2011 היא ביקשה להתנתק משירות האינטרנט, עדיין חייבה הנתבעת את התובעת בגין שירותים אלה והטענה השנייה היא, שיש להשיב לה הסך של 663.25 ₪, משום שהקיזוז שביצעה הנתבעת בסכום זה, אינו כדין.